רש"י על נדרים ד׳ ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים ד׳ ע״א:י״א רש"י על נדרים ה׳ ע״א:א׳ »

1 נדרים פתח ↗

וְאִם גִּילַּח עַל אַחַת מִשְּׁלׇשְׁתָּן — יָצָא, לָא לַיעֲבוֹר עֲלֵיהּ בְּ״בַל תְּאַחֵר״, קָא מַשְׁמַע לַן.

2 נדרים פתח ↗

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מַאי חִדּוּשֵׁיהּ — מִשּׁוּם דְּלֹא מַתְפִּיסוֹ בְּנֶדֶר. וְהָא דְּקָא קַשְׁיָא לָךְ חַטַּאת חֵלֶב — חַטַּאת חֵלֶב קָאָתְיָא לְכַפָּרָה. חַטַּאת נָזִיר לְמַאי אָתְיָא?

4 נדרים פתח ↗

אָמַר מָר: וּמָה נְדָרִים, הָאָב מֵיפֵר נִדְרֵי בִתּוֹ וּבַעַל מֵיפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ — אַף נְזִירוּת, הָאָב מֵיפֵר נְזִירוּת בִּתּוֹ וּבַעַל מֵיפֵר נְזִירוּת אִשְׁתּוֹ. לְמָה לִי הֶיקֵּשָׁא? תֵּיתֵי בְּ״מָה מָצִינוּ״ מִנְּדָרִים!

5 נדרים פתח ↗

דִּילְמָא גַּבֵּי נְדָרִים הוּא דְּמֵיפַר, מִשּׁוּם דְּלָא אִית לֵיהּ קִיצּוּתָא. אֲבָל גַּבֵּי נְזִירוּת דְּאִית לֵיהּ קִיצּוּתָא, דִּסְתַם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֵימָא לָא — קָא מַשְׁמַע לַן.

6 נדרים פתח ↗

הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ מוּדָּר אֲנִי וְכוּ׳. אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּכוּלָּן עַד שֶׁיֹּאמַר, ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״, ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״.

7 נדרים פתח ↗

מֵיתִיבִי: ״מוּדָּר אֲנִי מִמָּךְ״ ״מוּפְרְשַׁנִי מִמָּךְ״ ״מְרוּחָקֵנִי מִמָּךְ״ — הֲרֵי זֶה אָסוּר. ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״ ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״ — הֲרֵי זֶה אָסוּר! הָכִי קָתָנֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּאוֹמֵר: ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״ ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״.

8 נדרים פתח ↗

וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא: ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״, ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״ — אָסוּר, ״מוּדְּרַנִי מִמָּךְ״ וּ״מוּפְרְשַׁנִי מִמָּךְ״ ״מְרוּחֲקַנִי מִמָּךְ״ — הֲרֵי זֶה אָסוּר! תָּנֵי הָכִי: ״וּכְבָר אָמַר מוּדְּרַנִי״.

9 נדרים פתח ↗

אִי הָכִי, הַיְינוּ רֵישָׁא! וְעוֹד: ״אָסוּר״ ״אָסוּר״ לְמָה לֵיהּ לְמִתְנֵי?

10 נדרים פתח ↗

אֶלָּא, אָמַר שְׁמוּאֵל: טַעְמָא דְּאָמַר ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״ ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״, הוּא דְּאָסוּר וַחֲבֵירוֹ מוּתָּר.

1 שאם גילח על אחת משלשתן - דנזיר חייב שלש קרבנות עולה חטאת ושלמים כדכתיב והקריב את קרבנו לה' כבש בן שנתו תמים וגו' במדבר ו׳:י״ד ואם לא הביא אלא חטאת מגלח עליו והיינו חידוש משא"כ בשאר קרבנות ולהכי אימא אינו עובר בבל תאחר קמ"ל:

2 ואב"א מאי חידושיה דאין מתפיסו בנדר - כדאמרינן לעיל דאי אמר הרי עלי חטאת נזיר לא מתפיס ליה:

3 אתיא לכפרה - דהאי צריך כפרה משום חלב שאכל וכיון דלכפרה קא אתי קאי בבל תאחר אבל נזיר לא עביד שום חטא דליבעי כפרה:

4 תיתי במה מצינו - בנדרים אב מיפר:

5 אבל גבי נזירות דאית ליה קיצותא - דכיון דלא מיתסר אלא עד אותו זמן ימתין עד לזמן ולא ליעבור ליה קא משמע לן היקישא דא היקישא ליכא למיפרך כמו במה מצינו:

6 אמר שמואל בכולן - בכל הני דקתני במתני' מודר אני ממך מופרשני ממך וכו' לא הוי נדר ועד שיאמר שאני אוכל לך לא מיתסר באותו דבר:

7 הכי קתני - כלומר חסורי מיחסרא:

8 במה דברים אמורים - דאסור כי אמר מודר אני באומר נמי שאני אוכל לך:

9 והתניא איפכא - דלא מצית אמרת בד"א:

10 תני הכי - דהכי קתני שאני אוכל לך ושאני טועם וכבר אמר מעיקרא מודרני ממך אסור אבל אמר שאני אוכל לך בלבד או מודרני ממך אינו אסור אא"כ אמר לתרוייהו דהיינו נדר גמור:

11 אי הכי היינו נמי רישא - דקתני מודרני ממך בברייתא קמא:

12 ועוד - אי הכי הוא כדתרצת תרי זימני אסור למה לי למיתני:

13 אלא - הכי אמר שמואל טעמא דאמר נמי שאני אוכל לך הוא דאיהו אסור בלבד דמתני' בנודר בלבד קאמר דאסור דקתני אסור:

« רש"י על נדרים ד׳ ע״א:י״א רש"י על נדרים ה׳ ע״א:א׳ »